המקום השמיני

בואו נעבור על הסיכויים של כל קבוצה:

ממפיס צריכה ניצחון. הפסד של פורטלנד יתן לה את המקום השמיני, הפסדים של הספרס והסאנס את המקום התשיעי. נשאר להם משחק נגד מילווקי, חסר משמעות עבור הבאקס.

פורטלנד צריכה ניצחון בשביל המקום השמיני (או הפסדים של ממפיס, סן אנטוניו ופורטלנד). המקום התשיעי יהיה שלה אם שתיים מבין פניקס, סן אנטוניו וממפיס יפסידו והקבוצה תפסיד. נשאר לה משחק נגד ברוקלין, חסר משמעות לנטס.

פניקס תגיע למקום השמיני אם תנצח וממפיס ופורטלנד יפסידו. אם רק אחת מהן תפסיד ופניקס תנצח אז הסאנס במקום התשיעי. נשאר לה משחק נגד דאלאס, חסר משמעות לדאלאס שהבטיחה את המקום השביעי.

סן אנטוניו צריכה ניצחון והפסדים של שלושת האחרות בשביל המקום השמיני. ניצחון שלה והפסדים של 2 מ-3 האחרות יספיקו למקום התשיעי. נשאר לה משחק נגד יוטה, חסר חשיבות עבור הג'אז.

בדרך כלל במשחקים כאלה הקבוצה שרוצה יותר מנצחת. קשה לי לראות את פורטלנד מפסידה לברוקלין הנוכחית בכל הרכב, במיוחד עם הכושר של לילארד וכשמקום שמיני נותן להם יתרון של סדרה בטורניר הפליי-אין. ממפיס ניצחו משחק אחד בבועה, אבל המשחק הזה חשוב יותר להם מהבאקס שצפויה לשחק בלי יאניס. רוב הסיכויים הם שנראה סדרה בין ממפיס לפורטלנד על המקום השמיני, בלי קשר למשחקים של פניקס וסן אנטוניו.

שאר הסדרות קבועות – מילווקי נגד אורלנדו, טורונטו נגד ברוקלין, בוסטון נגד פילדלפיה ומיאמי נגד אינדיאנה במזרח. במערב יש את הקליפרס נגד המאבריקס, דנבר נגד יוטה ואוקלהומה סיטי נגד יוסטון. יהיה מעניין.

ג'וש ריצ'רדסון

כשבן סימונס בחוץ הסיקסרס צריכה מישהו אחר שיהיה מוביל הכדור הראשי (או המשני לצד שייק מילטון) בהתקפה וישמור על השחקן הטוב ביותר של היריבה. זה הולך להיות ג'וש ריצ'רדסון, אחד האקס-פקטורים הגדולים של הפלייאוף.

פילדלפיה הביאה את ריצ'רדסון במקום ג'ימי באטלר שעזב למיאמי בסיין-אנד-טרייד והשילוב שלו לצד סימונס לא לגמרי עבד. סימונס היה מוביל הכדור המרכזי וריצ'רדסון פשוט נעלם – הוא לא הצליח להשפיע בדרך בה השפיע בעונה הקודמת במיאמי, כשקלע 16.6 נקודות עם 4.1 אסיסטים למשחק. חוסר הריווח של הסיקסרס פגע גם בריצ'רדסון, קלע מתחת לממוצע שנדרש להיות מרווח מגרש בפילדלפיה, ובסך הכל הוא אכזב העונה.

העדרו של סימונס פותח הזדמנות חדשה לג'יי-ריץ'. הוא מקבל את הכדור בתדירות גבוהה יותר ומשפיע על כל המשחק של הקבוצה – מעורב יותר, מוסר יותר וקולע יותר. זה בלט במיוחד במשחק 34 הנקודות שלו נגד פורטלנד (ריצ'רדסון לא שיחק נגד פניקס) כשריצ'רדסון יצר לעצמו זריקות וקיבל את החופש ליצור מכדרור. ב-406 דקות משותפות שלו ושל אמביד, בלי סימונס, הסיקסרס עם נט רייטינג חיובי של 11.95. כשמכניסים את סימונס למשוואה המספר יורד ל-3.12 בכמות דקות גדולה יותר, 462 דקות. השילוב של ריצ'רדסון ואמביד עובד והתפקיד המרכזי של ריצ'רדסון בהתקפה יכול להוציא ממנו יותר.

חשוב לציין שריצ'רדסון שחקן פחות טוב מסימונס. הסיקסרס נחלשו כתוצאה מהפציעה של האחרון, אבל היתרון היחיד שלה הוא האפשרות של פילדלפיה לראות לאן אמביד יכול להוביל אותם בפלייאוף. הנוכחות של ריצ'רדסון לידו תהיה משמעותית לעוד הכרעה שאלטון ברנד יצטרך לבצע בקיץ – האם להשאיר את ריצ'רדסון או להעבירו בשביל שחקן שיותר מתאים לצד סימונס?

התשובה לשאלה הזאת תושפע גם מההגנה. ריצ'רדסון מגן טוב שהצליח להתמודד עם שחקנים זריזים ממנו והיה הפתרון של פילדלפיה לכאלה לאורך העונה, כשבפלייאוף סביר שנראה אותו שומר על קמבה ווקר או ג'ימי באטלר. יכול להיות שהוא יצטרך לשמור על השחקן הטוב של היריבה בלי קשר לעמדה, בהנחה שאל הורפורד יסתבך עם ג'ייסון טייטום או ג'יילן בראון. היכולת של ריצ'רדסון לעשות זאת תהיה קריטית לשאיפות של פילדלפיה, אם בכלל נשארו כאלה.

חמישיות הבועה שלי

ה-NBA הודיעה על כוונתה לבחור את חמישיית הבועה והשחקן המצטיין של משחקי הדירוג. הנה החמישיות שלי, שכמובן יכולות להשתנות בהתאם ליומיים האחרונים של הבועה:

גארד – דמיאן לילארד (פורטלנד טרייל בלייזרס). 61 ו-51 נקודות בשני המשחקים האחרונים הקפיצו את ממוצע הנקודות של דיים ל-37 נקודות למשחק כשהוא קולע 37.3% ב-12.4 ניסיונות מהשלוש. הוא סוחב את הקבוצה לפלייאוף, יחד עם החבר הנוסף בחמישייה הראשונה מהבלייזרס, ובדיון המצטיין של אורלנדו.

גארד – דווין בוקר (פניקס סאנס). המצטיין של הבועה. בוקר סוחב את פניקס על הגב כשב-4 מ-7 הניצחונות של פניקס, המושלמת היחידה, הוא קלע 35 נקודות. בהזדמנות הראשונה בקריירה שלו למשחקי הכרעה ראינו את בוקר לוקח זריקרות נכונות, מוצא את חבריו לקבוצה ומכניס כמה רגעי קלאץ' גדולים. גם אם הסאנס לא יעשו את הפלייאוף או את הפליי-אין, זה נראה כאילו בוקר התקרב לשורה הראשונה של כוכבי הליגה בבועה הזאת.

פורוורד – טי ג'יי וורן (אינדיאנה פייסרס). 31 נקודות למשחק ביעילות נהדרת (52.7% מהשלוש, 57.8% מהשדה) כשאינדיאנה הפכה לקבוצת התקפה נהדרת בזכות יכולת הקליעה שלו. השילוב שלו לצד שלושה גארדים הופך את אינדי לטובה בהרבה.

פורוורד – מייקל פורטר ג'וניור (דנבר נאגטס). אחד השחקנים הפורצים של הבועה עם 22 נקודות ו-8.6 ריבאונדים למשחק, כשדנבר אמנם במאזן שלילי (4-3) עם לוח משחקים קשה והרבה פציעות. MPJ מצליח לשחק היטב גם כשחקן משלים וגם ליצור לעצמו זריקות והפך לאחד השחקנים החשובים של דנבר.

סנטר – יוסוף נורקיץ' (פורטלנד טרייל בלייזרס). עושה הכל על המגרש – 17.6 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 2.3 חסימות ו-1.4 חטיפות. נורק בריא הוא אחד הסנטרים הטובים בליגה והבלייזרס מרוויחים מזה בהגנה ובהתקפה כאחד – הוא שחקן הגנה יותר מגוון מוויטסייד והמסירות שלו בהתקפה משפרות את פורטלנד.

חמישייה שנייה:

גארד – לוקה דונצ'יץ' (דאלאס מאבריקס). דאלאס עצמה לא מרשימה במיוחד בבועה, אבל לוקה כן: 32 נקודות עם 11 אסיסטים ו-11 ריבאונדים למשחק כשהוא לקח במשחק אחד 20 ריבאונדים ובאחר מסר 19 אסיסטים. מגיע בכושר טוב מאוד לפלייאוף.

גארד – ג'יימס הארדן (יוסטון רוקטס). משחק היטב בהגנה ובמקביל קולע 35.3 נקודות עם 8.7 אסיסטים למשחק. יש נטייה להכניס שחקנים מפתיעים לחמישיות האלה והארדן שחקן שעומד בציפיות פעם אחר פעם, כשהוא אחד מעשרת השחקנים הטובים בבועה.

פורוורד – ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס). במשחק הראשון בבועה טייטום קלע ב-2 מ-18 מהשדה. ב-6 המשחקים האחרים, כשהסלטיקס ניצחו 5 מתוכם, הוא קלע 25.3 נקודות ב-53.7% מהשדה לצד הגנה טובה. טייטום ממשיך את יכולת הסופרסטאר מסוף החלק הראשון של העונה וזה נהדר.

פורוורד – דמאר דרוזן (סן אנטוניו ספרס). משחק דה-פקטו כפאוור פורוורד וזכה לתפקיד מיוחד בספרס: בשלושת הרבעים הראשונים הוא עם 12.8 נקודות למשחק ו-4.7 אסיסטים למשחק, ברבע האחרון 8.8 נקודות ואסיסט למשחק, כולל המשחק האחרון בו שיחק 01:39 דקות ברבע הרביעי נגד הרוקטס. היכולת שלו להשתלט על משחקים הבטיחה כמה ניצחונות לסן אנטוניו. הוא הצליח להשאר בתפקיד דומה לצד שלושה גארדים בספרס שנולדה מחדש.

סנטר – דיאנדרה אייטון (פניקס סאנס). הסייד-קיק של בוקר בבועה שמשלב בין הגנה טובה, התקפה יעילה והרבה ריבאונד. כשאייטון על המגרש פניקס טובה יותר וזה בלט במשחק שלה נגד הת'אנדר (בהרכב חסר) – הקבוצה הייתה הרבה יותר טובה בשלושת הרבעים בהם שיחק מאשר ברבע אותו אייטון החמיץ.

חמישייה שלישית:

גארד – דריק וויט (סן אנטוניו ספרס). אחת ההפתעות הנעימות של הבועה. משלב בין הגנה ברמה גבוהה, קליעה (18.6 נקודות ב-40.3% מהשלוש) ו-5 אסיסטים למשחק. הספרס אחד הסיפורים הטובים של הבועה וזה קורה לא מעט בזכותו.

גארד – פרד ואן וליט (טורונטו ראפטורס). הסקורר המוביל של טורונטו איכותית עם 17.8 נקודות למשחק, כולל 36 נקודות במשחק המצויין שהיה בין הראפטורס להיט. השחקן הטוב ביותר של האלופה במשחקי הדירוג והיחיד שקולע באחוזים טובים מבין השחקנים שלוקחים כמות משמעותית של זריקות (41.7% מהשלוש ו-44.4% ב-12 זריקות מהשדה). יחד עם ניהול משחק והגנה אישית טובה הוא שייך לכאן.

פורוורד – פול ג'ורג' (לוס אנג'לס קליפרס). אחרי פחות מחצי שעה למשחק לפני הבועה ג'ורג' נראה יציב יותר כשהקליעה נכנסת וההגנה האישית עושה חיים קשים ליריבות של הקליפרס. אם הוא יכנס בכושר הזה לפלייאוף, למרות שכל הקבוצה לא מרשימה בדומה לשאר הקונטנדריות, הם במצב טוב.

פורוורד – באם אדביו (מיאמי היט). נשאר המנוע של מיאמי עם 13.3 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-26 דקות למשחק, יחד עם הגנה טובה שבלטה בניצחון על הסלטיקס, במשחק נגד טורונטו ובמחצית הראשונה נגד מילווקי. עדיין לא משתלט על משחקים אבל ממשיך את היכולת הטובה מהעונה בלוח משחקים קשה ועם פציעות של ג'ימי באטלר וגוראן דראגיץ'.

סנטר – ניקולה יוקיץ' (דנבר נאגטס). 20.1 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק, כולל כמה משחקי קלאץ' ושיפור בהגנה: לפני הבועה קלעו נגד יוקיץ' ב-50.3% (14.5 זריקות למשחק), בבועה עצמה ב-44.9% (13 זריקות למשחק). זה נראה במשחקים עצמם כאילו הגרסה הרזה של יוקיץ' מצליחה לעשות את מה שהוא רוצה לעשות בהגנה, ואל תופתעו אם בשנה הבאה יוקיץ' יהיה אחד משחקני ההגנה המרשימים בליגה.